#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1]קונה בא לקנות מטלטלים עם כסף לא ספור ולא שקול ואמר למוכר מכור לי את המטלטלים האלו בכסף הזה והמוכר התרצה והקונה עדיין לא משך את המטלטלים, האם אחד מהם יכול לחזור בו מהמכירה? ומה הטעם?  2] מה הדין כשהקונה ידע כמה כסף הוא נותן למוכר והמוכר לא ידע?     3] מה הדין כשהקונה לא ידע כמה חפצים הוא קונה אבל המוכר ידע כמה כסף הוא מקבל?	"1.2.לא - כי במקרה הזה שהוא לא מצוי שמוכר יסכים למכור בלי לדעת כמה כסף הוא מקבל תמורת מה שהוא מוכר, הוא דבר שלא מצוי, וחכמים לא תקנו על דבר שלא מצוי שלא יקנה בקנין-כסף.   3. כתב הנתיה""מ שהוא מחלוקת הסמ""ע והט""ז להלן האם הוא שכיח וקיי""ל כהט""ז שהוא לא שכיח ולכן קונה בקנין-כסף."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קנה מחברו חפץ בשווי 100 ש""ח וזקף המוכר לקונה את ה-100 ש""ח להלואה ואח""כ המוכר אמר לקונה מכור לי את החפץ שלך תמורת ה-100 ש""ח שאתה חייב לי והסכים ולא משכו המוכר, האם קנאו?:       1]כשאמר לו החייב בהנאת מחילת-החוב יהיה קנוי לך? ובאיזה קנין?            2]כשאמר לו בחוב שאני חייב לך? והאם צריך שהחפץ שקנה בתחילה שממנו נוצר החוב יהיה בעין? ומה  ההלכה למעשה?"	"1.קנאו בקנין-כסף - כיון שקנין מחמת חוב שמחמת מכר הוא לא שכיח, לא גזרו בו רבנן שלא יקנה בקנין-כסף.                     2.נחלקו הראשונים וכן השו""ע והרמ""א, שיטת הרבה ראשונים וכך פוסק הרמ""א שלא קונה - כי אמנם קנין שמחמת חוב של מכר הוא דבר שלא מצוי, מ""מ כיון שאין כאן אף נתינת כסף שיקנה בו - כי זה חוב, לא קנה, דעת השו""ע שקנה כי החשיבו את החפץ שקנה במכירה הראשונה כאילו הוא בעין והם מחליפים את החפצים זה עם זה -     אך אומר הנתיה""מ שכל זה רק כשהחפץ שממנו נוצר החוב  הוא עדיין בעין - שאז י""ל כיון שהמוכר יכול לדרוש בחזרה את החפץ כי הקונה לא משלם את הכסף שסיכם עמו, לכן הוא נחשב למקח חדש שהם מחליפים ביניהם את החפצים, אבל כשהחפץ הראשון שממנו נוצר החוב לא קיים בעין, א""י לקנות את החפץ שמביא לו עכשיו תמורת החוב שביניהם."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצט סעיף א/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"היה חייב לחברו 100 ש""ח [- לא מחמת מכירה] ואמר המלוה ללוה מכור לי את חפץ פלוני תמורת ה-100 ש""ח שאתה חייב לי והסכים והמלוה לא משכו, האם קנאו? ובאיזה קנין?"	"לא - כיון שחוב שלא מחמת מכר הוא דבר מצוי וקיימת בו התקנה שלא יקנה בקנין-כסף [אך נחלקו הראשונים והשו""ע להלן סימן ר""ד מביא את ב' הדעות האם החוזר בו מקבל מי שפרע]."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצט סעיף א/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מה""ת הקדש קונה בקנין-כסף? ומה המקור לכך?      2]אחרי שתקנו חכמים  שכסף לא קונה, האם אף בהקדש תקנו כן?             3]מה הדין כשהקדש מכר כלי לאדם והקונה שילם כסף להקדש ולא משך ואחרי המכירה התייקר הכלי, האם ההקדש יכול לחזור בו מהמכירה? ומדוע לא חוששים שיאמר הקונה להקדש נשרפו חיטכם בעלייה?                     4]מה הדין כשהקונה משך את הכלי מהקדש ועדיין לא שילם להקדש ואח""כ הוזל הכלי האם הקונה יכול לחזור בו - שהרי הקדש קונה בכסף? ומה הטעם?"	"1.כן - שנאמר ""ונתן הכסף וקם לו"".   2.לא.  3.לא - כיון שאף במכירה  של הדיוט כשחוזר בו ההדיוט אחרי ששילם  החוזר בו  מקבל מי שפרע, אוקמוה אדינא שקונה בכסף, וכיון שמה""ת קונה בכסף, לא יכלו לתקן שיקנה במשיכה - כי רבנן עוקרים בשוא""ת ולא בקו""ע, ועוד, שההקדש הוא שלא שייך לגזבר אלא לשמים ולא מצינו שהגזבר מציל יותר טוב מאדם אחר שיש ברשותו את חפצי-הקדש, ולכן אף הקונה מהקדש יציל טוב כשתפרוץ דליקה בחפצי-ההקדש.<br>4.לא - ומשום סברא מיוחדת ""שלא יהא כח-הדיוט חמור מהקדש""."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצט סעיף א/סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יתומים מכרו מטלטלים והקונים משכו ועדיין לא שילמו ליתומים, באיזה אופן קנו בקנין-כסף? ובאיזה אופן קנו בקנין משיכה?: 1]כשאח""כ המטלטלים התייקרו, האם היתומים יכולים לחזור בהם מהמכירה ולמוכרם במחיר היקר? ומה הטעם?   2]מדוע לא חששו שיאמרו הקונים ליתומים נשרפו המטלטלים?     3]כשאח""כ הפירות הוזלו, האם הקונים יכולים לחזור בהם כדי לקנות במחיר הזול? ומה הטעם?"	"1.יכולים - כי במקרה הזה חכמים נתנו ליתומים דין כמו שיש בהקדש שקונה רק בכסף.   2.כתבו התוס' וכך פוסק הרמ""א שבהנאה שהיה ברשותו של הקונה לאוכלו, דין הקונה כדין ש""ש שחייב בגניבה ואבידה ולכן רק כשהשריפה תהיה באונס יפטר הקונה, ולא חששו שיאמר נשרפו חיטכם אלא כשיש חששות נוספים. [סמ""ע]      3.לא - כי מה שחכמים נתנו ליתומים דין כמו שיש בהקדש הוא רק להרווחתם אך לא להפסדם וקנו במשיכה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצט סעיף א/סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יתומים  משכו פירות כדי לקנותם ועדיין לא שילמו למוכר: 1]ואח""כ הפירות התייקרו, האם המוכר יכול לחזור בו מהמכירה ולמוכרו במחיר היקר? ומה הטעם?<br>2]ואח""כ הפירות הוזלו, האם היתומים יכולים לחזור בהם כדי לקנות במחיר הזול? ומה הטעם?"	"1.לא  כי קנו במשיכה - כי לא אמרו שיתומים דינם כהקדש אלא רק להרווחתם אך לא להפסדם.                   2.לא וקנו במשיכה - כי אע""פ שע""י שנאמר שיקנו בקנין-כסף ויוכלו לחזור בהם, היתומים ירויחו לקבל את המחיר הזול, אבל עי""ז יהיה הפסד ליתומים שהמוכרים לא יסכימו למכור בהקפה ליתומים כי שמא יוזלו הפירות ויחזרו בהם היתומים."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצט סעיף א/סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יתומים שילמו כסף למוכר-פירות כדי לקנותם ועדיין לא  משכו,           1] והוזלו הפירות, האם היתומים יכולים לחזור בהם כדי לקנות במחיר הזול? ומה הטעם?              2]והפירות התייקרו,  האם כיון שהיתומים לא עשו משיכה המוכר יכול לחזור בו מהמכירה ולמוכרו במחיר היקר או שמא יתומים קונים בקנין-כסף, כמו הקדש? ומה הטעם?              3]מדוע לא נאמר שיוכלו לחזור בהם וכשיאמר להם נשרפו חיטכם בעלייה היתומים יחזרו בהם?	"1. כן - כי כמו הדיוט שקונה רק במשיכה אף יתומים.         2.המוכר יכול לחזור בו, כי אע""פ שע""י שנאמר שיתומים יכולים לחזור בהם יהיה רווח ליתומים, מ""מ כיון שאם נאמר שיתומים קונים בקנין-כסף עלול להיות מזה הפסד ליתומים שהמוכר יוכל לומר ליתומים נשרפו חיטכם בעלייה, אמרו שהיתומים קונים במשיכה.                3.כתב התוס' ומביאו הסמ""ע שאין בזה סברא לומר שמטלטלים יהיו ברשות-היתומים וכשישרפו יחזרו לרשות-המוכר."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצט סעיף א/סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יתומים מכרו פירות וקיבלו כסף מהקונה ועדיין לא  משכו:   1]ואח""כ הפירות התייקרו,  האם כיון שהקונה לא עשה משיכה, יכולים היתומים לחזור בהם מהמכירה ולמוכרו במחיר היקר?                           2]ואח""כ הפירות הוזלו, האם נאמר שהקונה אינו יכול לחזור בו כדי לקנות במחיר הזול -  כי היתומים קונים בקנין-כסף? ומה הטעם?"	"1.כן ואינו קונה  אלא במשיכה.                                        2. לא - כי אע""פ שע""י שנמנע את החזרה של הקונים ירויחו היתומים, מ""מ עלול להיות מזה הפסד - שבזמן שהיתומים יצטרכו לכסף-מזומן, בנ""א לא יתנו ליתומים כסף עד שהם יביאו להם תמורה לפירות את כספם ולכן אמרו שהקונים יכולים לחזור בהם וחל הקנין רק במשיכה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצט סעיף א/סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קופת-צדקה או קופת-הקדש-בזה""ז מכרה מטלטלים ואח""כ התייקרו המחירים ורוצים לחזור בהם , האם  גבאי-הקופה יכולים לחזור בהם מהמכירה ולמוכרו במחיר היקר?"	"נחלקו בזה הרמ""א והקצוה""ח, הקצוה""ח טוען שמבואר בתוס' שכל דבר נקבע לפי מה שהוא היה מעיקר-הדין - לפני התקנת-חכמים, ומעתה כיון שמצינו שצדקה נחשבת כמו הדיוט - ממה שלגבי אונאה ריבית ושבועה ממועט הקדש מ""רעהו"" ואילו צדקה לא ממועטת, וא""כ ה""ה לגבי חזרה במקום הפסד  דין הדיוט להם כמו של יתומים שנקנה במשיכה ולא בכסף ושפיר יכולים לחזור בהם כדי שירויחו, אבל דעת הרמ""א שדינם  כמו של ממון-הקדש שחל המקח בכסף וא""י לחזור בהם, והטעם מבאר הנתיה""מ, שהרי גם מצינו מקומות שמשוים את צדקה להקדש - והגדר בזה הוא, שלגבי גוף-החלות אנו משווים את הקדש לצדקה וא""כ ה""ה לגבי חזרה שאנו דנים האם ימשיך לחול מה שצדקה מכרה, יש לו דין של הקדש,  משא""כ לגבי שאר הדינים דין הצדקה כדין הדיוט."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצט סעיף א/סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1]באיזה אופן חלוק קנין-כסף ביתומים משאר כל אדם?   2]מה הגדר של הקונים על הפירות?	"1.כשהיתומים מכרו פירות והקונה משך ועדיין לא שילם והתייקרו הפירות, שהיתומים יכולים לחזור בו כדי למכור במחיר היקר.   2.דין הקונה כדין ש""ש שחייב באחריות של גנו""א."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצט סעיף א/סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה אופן חלוק קנין-כסף בהקדש מיתומים?	"כשהקדש מכר פירות ומשכם הקונה ועדיין לא שילם כסף ואח""כ התייקרו הפירות, שהקדש יכול לחזור בו ולומר שבהקדש קונה רק בקנין-כסף."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצט סעיף א/סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]מתי לכו""ע מלוה גובה את פרעון-החוב למפרע?[נתיה""מ] 2]כשהלוה מחל למלוה על המתנת-הזמן, האם המלוה גובה למפרע או מכאן ולהבא?"	"1.אחרי שהגיע זמן-פרעון.[בעל התרומות המובא בנתיה""מ]<br>2.הנתיה""מ רוצה לחדש בדעת הרמב""ם שס""ל שזה נחשב כמו לאחר שהגיע הזמן."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצט סעיף א/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]מה הם הד' ערבי-החגים שקונה בשר מהשוחט בקנין-כסף? ומה הם ב' הטעמים בזה מתוך ג' טעמים?                 2]מה הנפק""מ בין הטעמים?   3]מה הטעם שלא נמנה בתוך הד' פרקים עיו""כ וערב סוכות?"	"1.ערב פסח, ערב שביעי של פסח, ערב שבועות, ערב שמחת-תורה, ומשום א]תקנת-השוק שצריכים הרבה בשר. [רמב""ם ושו""ע] ב]שרוצים לקנות בכסף. [ר""ן] ג]    ד]שהקנייה לדבר מצוה.[מהרי""ל ורמ""א]<br>2.האם קונה בקנין-כסף יין לקידוש - שהוא דבר מצוה.                   3.בערב סוכות לא שחטו כי טרודים במצות ד' מינים, ובעיו""כ שחטו עוף ולא בהמה.[סמ""ע]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצט סעיף א/סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]האם קונה בקנין-כסף כשהקנייה היא לדבר-מצוה? ומה  ההלכה למעשה?   2]האם יכול לומר קים-לי כמו הדעות שלא קונה? [הגרעק""א]    3]באיזה דבר-מצוה מצינו בפוסקים שמועיל לקנות בקנין-כסף?"	"1.נחלקו השו""ע והרמ""א, לדעת השו""ע לא קונה, לדעת הרמ""א קונה.  2.יכול לומר קים לי כדעת השו""ע שלא קונה.    3.יין לקידוש [רמ""א] ופת לקידוש [קצוה""ח] אתרוג למצוה [ביהל""כ בשם הפמ""ג] פת לעירוב-חצירות [מג""א ורעק""א] בשר לפורים [חת""ס]."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצט סעיף א/סעיף ג		
